 |
חינוך תל"י נולד כתוצאה מיוזמה חינוכית
, שהחלה לפעול בשנת 1976. קבוצת הורים ירושלמיים, רובם עולים חדשים מארצות הברית בעלי זיקה לתנועה הקונסרבטיבית, ביקשו ליצור מסגרת חינוכית חדשה לחינוך ילדיהם, מסגרת אשר תעמיד את העיסוק בזהות היהודית-ישראלית-מודרנית של הלומד במרכז הווייתו ותהווה אלטרנטיבה לשתי מסגרות החינוך האחרות שעמדו אז לפניהם - מערכת החינוך הממלכתי הכללי ומערכת החינוך הממלכתי-דתי. בשנה זו הוקם בית הספר תל"י הראשון בגבעה הצרפתית בירושלים [לימים בית ספר "פרנקל"].
בעשור השנים שאחרי הקמת בית-ספר תל"י הראשון, הועתקה התוכנית שיזמו ההורים הירושלמיים בעשרה יישובים נוספים בארץ. וכך, ממענה לבעיה מקומית, התפתחה היוזמה והפכה לתפיסת עולם ולמפעל חינוכי רחבים יותר, בעלי יומרה לאומית וכלל ארצית בתחום החינוך היהודי במדינת ישראל, שביקשו לתפוס בו מקום ולהשפיע עליו.
קליטתה החלקית של היוזמה התאפשרה בשל שתי סיבות:
הסיבה הראשונה, החברה היהודית בישראל של סוף שנות השבעים הייתה חברה שעברה תהליכי שינוי בזהות. שני הדברים שגרמו לשינוי חברתי זה היו התגבשותו של ציבור "מסורתי" משמעותי בישראל וכן עלייתם ארצה של יהודים מארצות הרווחה לאחר מלחמת ששת הימים שהתאפיינו, בין היתר, בתפיסות עולם יהודיות-דתיות מודרניות שהכילו יסודות שהיו עד אז זרים לחברה הישראלית.
הסיבה השנייה הייתה שרעיון תל"י הועלה בעת כהונתו של שר החינוך הדתי-לאומי הראשון שקם למדינת ישראל - זבולון המר. בשל תפיסת עולמו, הדרך בה הבין ופירש את היוזמה, והשתלבותה בחזונו החינוכי, קיבל המר בברכה את יוזמת ההורים, אימץ אותה למשרדו וביקש לקדם אותה.
מעבר להצלחתה לרתום את משרד החינוך למפעלה ולצרפו אליה כשותף, השכילה קבוצת ההורים המייסדים להקים, בשנת 1987, גוף ארגוני-חינוכי, שתפקידו להעניק סיוע כלכלי ופדגוגי לבתי-ספר שכבר היו משולבים ביוזמה. גוף זה נקרא "קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י".
במהלך השנים, תמיכתו של משרד החינוך בתכנית תל"י הלכה ופחתה והמשך קיומה הועמס בהדרגתיות על כתפיה של קרן תל"י .
בשנת הלימודים תשס"ז, הקיפה המערכת החינוכית של תל"י 68 בתי-ספר ועשרות כיתות גן ברחבי הארץ המשרתים קרוב ל-30,000 תלמידים.
|
