 |
|
|
 |
5 |
| |
 |
 |
 |
אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב; וָאֹמַר אֵלֶיהָ: הַשְׁקִינִי נָא! וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר: שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. וָאֵשְׁתְּ, וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה. וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה, וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ.
(בראשית, פרק כ"ד פסוקים מ"ה-מ"ו, נ"ג)
|
 |
הָעַיְנָה - אֶל הַמַּעְיָן.
מִגְדָּנֹת - דְּבָרִים יְקָרִים.
|
 |
|
 |
 |
שָׁלוֹם חֲבֵרִים!
אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! מָחָר יֵשׁ לְאִמָּא שֶׁלִּי יוֹם הֻלֶּדֶת וְנַחְגֹּג בַּבַּיִת חֲגִיגָה גְּדוֹלָה; אֲפִלּוּ יָעוּפוּ לְכָאן בְּנֵי הַדּוֹדִים הַחֲבִיבִים עָלֵינוּ - מֹשֶׁה וּבַתְיָה שֶׁגָּרִים בְּמַעֲגַן מִיכָאֵל.
הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הִיא שֶׁכְּמוֹ תָּמִיד, אֲנִי וְקַרְנִיאֵל לֹא יוֹדְעִים אֵיזוֹ מַתָּנָה לִקְנוֹת לְאִמָּא. לִפְנֵי שְׁנָתַיִם הֵבֵאנוּ לָהּ כַּדּוּרֶגֶל אֲבָל הִיא בִּכְלָל לֹא שִׂחֲקָה בּוֹ, וּבַסּוֹף קַרְנִיאֵל הִשְׁתַּלֵּט עָלָיו.
בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הֵבֵאנוּ צִבְעֵי אֶצְבָּעוֹת אֲבָל גַּם אֶת זֶה אִמָּא לֹא אָהֲבָה… כָּךְ יָשַׁבְנוּ וְהִתְלַבַּטְנוּ עַד הָעֶרֶב וּלְבַסוֹף הֶחְלַטְנוּ לִכְתֹּב לָהּ בְּרָכָה יָפָה וּלְצָרֵף מִגְזֶרֶת נְיָר שֶׁנָּכִין. וְחוּץ מִזֶּה בֶּטַח נִתֵּן לָהּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה חִבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת. אֶת זֶה אִמָּא מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת -- וְגַם אֲנַחְנוּ…
לְהִתְרָאוֹת, צָפְנַת.
|
 |
| |
|
 |
|
 |
|
 |