 |
|
|
 |
44 |
| |
|
|
 |
וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם …
(דברים, פרק ד' פסוק ט"ו)
|
|
-
|
|
|
 |
|
צָפְנַת שָׁלוֹם!
אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה אֲנִי נֶהֱנֵית לְקַבֵּל מִמֵּךְ מִכְתָּבִים, אֲבָל מִשּׁוּם מָה חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמַּסָּע שֶׁלָּךְ יִהְיֶה יוֹתֵר הַרְפַּתְקָנִי, וְיִקְרוּ בּוֹ כָּל מִינֵי מְאֹרָעוֹת מַסְעִירִים.
בֵּינְתַיִם אֶצְלֵנוּ פֹּה מִתְרַחֲשׁוֹת יוֹתֵר הַרְפַּתְקָאוֹת מֵאֲשֶׁר אֶצְלֵךְ… מָה, מַסָּע בֵּין-יַבַּשְׁתִּי הוּא עִנְיֵן כָּל כָּךְ פָּשׁוּט?
מְחַכָּה לַחֲדָשׁוֹת מַסְעִירוֹת
דִּידִי.
דִּידִי שָׁלוֹם!
לְמַעַן הָאֱמֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ הִיא לַעֲבֹר אֶת הַמַּסָּע בְּכַמָּה שֶׁפָּחוֹת הַרְפַּתְקָאוֹת. הַרְפַּתְקָאוֹת בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ הֵן לְרֹב עִנְיָן שֶׁל סַכָּנַת חַיִּים... לֹא כֵּיף בִּכְלָל! לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים קָרְתָה לִי כִּמְעַט-הַרְפַּתְקָה שֶׁכָּזוֹ.
אַחֵר הַצָּהֳרַיִם כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַטִּיּוּל הַיּוֹמִי שֶׁלִּי בַּסְּבִיבָה הִתְרַחַקְתִּי כַּנִּרְאֶה יוֹתֵר מִדַּי וְאִבַּדְתִּי אֶת הַכִּוּוּן, וּלְפֶתַע לֹא רָאִיתִי אַף נֶפֶשׁ חַיָּה בִּסְבִיבָתִי! נִבְהַלְתִּי כָּל כָּךְ! הִתְחַלְתִּי לָעוּף לְכָל מִינֵי כִּוּוּנִים וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא אֶת דַּרְכִּי בַּחֲזָרָה. כְּבָר עָבְרוּ לִי בָּרֹאשׁ כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת, וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי מְנַסָּה לְהַמְשִׁיךְ לְבַדִּי בַּטִּיּוּל הָאָרֹךְ, דָּבָר לֹא נָעִים בִּכְלָל... וּמַמָּשׁ כְּשֶׁכְּבָר הָיָה כִּמְעַט חָשׁוּךְ רָאִיתִי פִּתְאוֹם בַּשָּׁמַיִם קְבוּצָה שֶׁל חֲסִידוֹת וּבָרֹאשָׁן הַהוֹרִים שֶׁלִּי, שֶׁיָּצְאוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
אַחֲרֵי הַפַּחַד הַגָּדוֹל שֶׁחַשְׁתִּי, הֵבַנְתִּי מַה מַּשְׁמָעוּת הַמִּשְׁפָּט: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מֵאֵד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת לְהִזָּהֵר יוֹתֵר ב"הַרְפַּתְקָאוֹת" שֶׁלִּי בַּהֶמְשֵׁךְ.
לְהִתְרָאוֹת צָפְנַת
|
|
| |
|
 |
|
|
|
|
