 |
|
|
 |
25 |
| |
|
|
 |
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים
אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'.
אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ,
וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה
חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן
וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן
וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת,
חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן.
(ויקרא, פרק ז' פסוקים יא- י"ב)
|
|
אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֵנוּ - אִם יַקְרִיב אֶת הַזֶּבַח לְשֵׁם תּוֹדָה עַל חֶסֶד שֶׁקִּבֵּל מה
מֻרְבֶּכֶת - חֲלוּטָה (שֶׁשָּׁפְכוּ עָלֶיהָ) בְּמַיִם רוֹתְחִים.
בְּלוּלֹת - מְעֻרְבָּבוֹת.
|
|
|
 |
|
שָׁלוֹם חֲבֵרִים!
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁעוֹד לִי סִפַּרְתִּי לָכֶם עַל הַדּוֹדָה שֶׁלִּי - דּוֹדָה אֶסְתֵּר. הִיא בְּעֶצֶם לֹא מַמָּשׁ דּוֹדָה אֲבָל הִיא קְרוֹבָה-רְחוֹקָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. דּוֹדָה אֶסְתֵּר גָּרָה עַל עֵץ בְּצַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֵמֶק וַאֲנִי וְאִמָּא עָפוֹת לְבַקֵּר אוֹתָהּ כָּל שָׁבוּעַ, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעוֹת יֵשׁ מִן טֶקֶס קָבוּעַ - אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לַדּוֹדָה שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת, אָחַת עַל כָּל לֶחִי, אֲנַחְנוּ מִתְיַשְּׁבוֹת עַל הֶעָנָף בַּסָּלוֹן, דּוֹדָה אֶסְתֵּר פּוֹתַחַת אֶת הָאֲרוֹן הַגָּבוֹהַּ, מוֹצִיאָה מִשָּׁם כּוֹסוֹת גְּבוֹהוֹת וּמוֹזֶגֶת לְתוֹכָן תֵּה. אַחַר כָּךְ הִיא פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָאֲרוֹן, מוֹצִיאָה מַמְתָּק, מַגִּישָׁה לִי אוֹתוֹ וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַסְפִּיקָה לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ הִיא כְּבָר שׁוֹאֶלֶת "מָה אוֹמְרִים לַדּוֹדָה?".
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאוֹמְרִים תּוֹדָה. וַאֲנִי אוֹמֶרֶת הֲמוֹן פְּעָמִים בְּיוֹם תּוֹדָה, וְלֹא רַק כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי מַשֶּׁהוּ. אֲנִי אוֹמֶרֶת לְדִידִי "תּוֹדָה שֶׁבָּאת" אִם הִיא בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתִי, אֲנִי אוֹמֶרֶת תּוֹדָה לְפַצָּאֵל כְּשֶׁהוּא מְיַעֵץ לִי עֲצֵה טוֹבָה, וַאֲנִי אֲפִלּוּ לִפְעָמִים אוֹמֶרֶת תּוֹדָה לְאִמָּא וְאַבָּא שֶׁהֵבִיאוּ לִי אָח קָטָן. אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ לַדּוֹדָה אֶסְתֵּר אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מַסְפִּיקָה…
להתראות צפנת.
|
|
| |
|
 |
|
|
|
|
