 |
|
|
 |
22 |
| |
 |
 |
 |
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'…
(שמות, פרק ל"ה פסוק ב')
|
 |
-
|
 |
|
 |
 |
שָׁלוֹם חֲבֵרִים!
לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לִי חֵשֶׁק לָקוּם בַּבֹּקֶר. לֹא מִפְּנֵי שֶׁמְּחַכֶּה לִי מַשֶּׁהוּ דָּחוּף לַעֲשׂוֹת -- לְהֶפֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת. זֶה דֵּי מְשַׁעֲמֵם לְחַפֵּשׂ כָּל בֹּקֶר בַּעֲצַלְתַּיִם אֹכֶל, וְאָז לְהִשְׁתַּזֵּף וּלְשַׂחֵק קְצָת עִם קַרְנִיאֵל.
כְּשֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה לְזִיו, חֲבֵרְתִּי הַיַּלְדָּה, הִיא צָחֲקָה וְאָמְרָה "אֲנִי דַּוְקָא מְחַכָּה כָּל הַשָּׁבוּעַ לְשַׁבָּת, שֶׁאוּכַל לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד". "בְּמַה שּׁוֹנָה שַׁבָּת מִשְּׁאָר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ?", שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ; "זֶה תָּלוּי בִּשְׁבִיל מִי", אָמְרָה זִיו -- "שְׁכֵנְתִּי דִּינָה, לְמָשָׁל, הוֹלֶכֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאַחֲרֵי הַסְּעוּדוֹת אֲנִי תָּמִיד שׁוֹמַעַת שִׁירָה בּוֹקַעַת מֵחַלּוֹן בֵּיתָם.
בִּשְׁבִילִי שַׁבָּת זֶה יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לִמּוּדִים וְגַם הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא עוֹבְדִים בּוֹ. אָז יוֹצֵא שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים יַחַד כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לֶאֱכֹל אֲרוּחַת בֹּקֶר וְאָז יוֹצְאִים לְטַיֵּל אוֹ מְבַקְּרִים חֲבֵרִים אוֹ נִשְׁאָרִים בַּבַּיִת וְלֹא עוֹשִׂים כְּלוּם.…".
וְחוּץ מִזֶּה", אָמְרָה זִיו, "אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אֶת הַשַּׁבָּת כִּי יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, שֶׁאֵין בְּאַף יוֹם אַחֵר... אֵיזֶה רֵיחַ בָּאֲוִיר וְטַעַם מָתוֹק…". לְהִתְרָאוֹת, צָפְנַת.
|
 |
| |
|
 |
|
 |
|
 |