 |
|
|
 |
2 |
| |
|
|
 |
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ,
נֹחַ אִישׁ צַדִּיק,
תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו,
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.
(בראשית, פרק ו' פסוק ט')
|
|
תָּמִים - שֶׁאֵין בּוֹ מוּם; שָׁלֵם.
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ - הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה יְשָׁרָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
|
 |
|
שָׁלוֹם חֲבֵרִים!
כְּשֶׁחֲבֵרְתִּי דִּידִי הַדּוּכִיפַת פָּגְשָׁה אוֹתִי לָרִאשׁוֹנָה, הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי מַה פֵּרוּשׁ שְׁמִי.
אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת עַל הַשֵּׁם צָפְנַת, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת שֵׁם מְיֻחָד, אֲבָל הִיא שָׁאֲלָה דַּוְקָא עַל הַמָּקוֹר לַמִּלָּה "חֲסִידָה".
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהַמִּלָּה בָּאָה מֵ"חֶסֶד", כְּלוֹמַר "טוֹבָה", שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ הַחֲסִידוֹת יְדוּעוֹת כְּצִפּוֹרִים נְדִיבוֹת שֶׁדּוֹאֲגוֹת לְהָבִיא מָזוֹן זוֹ לְזוֹ.
"וּמָה הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲסִידָה לְצַדִּיקָה?", שָׁאֲלָה אוֹתִי דִּידִי; "זֶה דֵּי דּוֹמֶה", עָנִיתִי לָהּ: "חֲסִידִים וְצַדִּיקִים הֵם אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹהֲגִים בְּיֹשֶׁר, בְּאַהֲבָה, בִּדְאָגָה וּבְרַחֲמִים.
לְמָשָׁל, נֹחַ, מִן הַפָּרָשָׁה שֶׁלָנוּ", אָמַרְתִּי לְדִידִי, "הָיָה צַדִּיק. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים אֵלּוּ מַעֲשֵׂי חֶסֶד הוּא עָשָׂה בְּחַיָּיו, אֲבָל בִּזְמַן הַמַּבּוּל, לְמָשָׁל, הוּא הִצִּיל אֶת כָּל הַחַיּוֹת כְּשֶׁהִכְנִיס אוֹתָן לַתֵּבָה שֶׁהוּא בָּנָה.
אֲנִי יְכוֹלָה לְתָאֵר לְעַצְמִי שֶׁהוּא הִצִּיל גַּם אֶת הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁלִּי, וְשֶׁרַק בִּזְכוּת נֹחַ הַצַּדִּיק אֲנִי קַיֶּמֶת…". "מְעַנְיֵן אֵלּוּ מַעֲשֵׂי חֶסֶד נוֹסָפִים הוּא עָשָׂה", חָשְׁבָה דִּידִי. וּמַה דַּעְתְּכֶם?
|
|
| |
|
 |
|
|
|
|
