 |
 |
|
|
שלום חברים,
אל השכונה שלנו הגיע לא מזמן ילד בשם עומר. עומר הוא ילד חמוד אבל הוא נראה קצת אחרת מיתר הילדים: הנעליים שלו קצת קרועות, והבגדים שלו ישנים ודהויים. דפנה סיפרה לי שהוא בא ממשפחה "עם קשיים כספיים", והסבירה שכנראה אין להם כסף לקנות לו בגדים ונעליים חדשות.
אתמול אחר-הצהריים, כשהילדים ערכו את הישיבה הקבועה בגינה, שמעתי אותם מתכננים תוכניות לשבוע הקרוב: כל יום אחרי הלימודים ילד אחד יהיה אחראי לארגן פעילות כך שכל הילדים יוכלו להשתתף בה. מיד היו לכולם הצעות - מוטי למשל אמר שהוא יקנה מקלות ארטיק צבעוניים וכל ילד יוכל לבנות לעצמו קופסה. אבל פתאום שמתי לב שעומר יוצא לאט לאט מתוך המעגל - הוא התרחק עד שהתיישב על הגדר הרחוקה והילדים הנלהבים אפילו לא שמו לב.
ליאורה היתה הראשונה שהבחינה בכך ושאלה בלחישה את הילדים מה קרה לו. רוב הילדים משכו כתפיים ואמרו שהם לא יודעים, אבל דפנה אמרה: "אולי זה משום שלהורים שלו אין כסף, והוא מפחד שיצטרך להוציא כסף על חומרים?". כולם הנהנו במבוכה ושתקו.
ודפנה, החכמה הזו שזוכרת הכל, המשיכה ואמרה: "למדתי שלבית המקדש כולם הביאו קרבן, גם מי שלא היה לו כסף הביא ממה שיכול היה להשיג. אולי נציע לו להיות אחראי על פעילות שכולה מן הטבע? נכין דברים אך ורק מחומרים שיש כאן בגינה: חול פרחים, עלים, חלקי עץ, וככה הוא לא יצטרך להוציא כסף". כל הילדים קפצו בהתלהבות. הם קראו לעומר והסבירו לו את הרעיון, עומר התלהב והציע אפילו ליצור פוסטר לשמירה על איכות הסביבה.
בסוף נראה לי שחלק מהילדים קינאו בעומר, ואני, אפילו אני התרגשתי.
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
כיתבו את דעתכם
