 |
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
ויקרא - ספר ויקרא - פרקים א'-ו'
|
|
|
 |
"בכוונה ושלא בכוונה" |
 |
|
|
 |
שגגה - בלי כוונה.
מצוות אשר לא תעשינה -
מצוות האוסרות לעשות
מעשה.
|
|
|
|
|
|
אבן עזרא: לא מדובר כאן
באשמתו הפרטית של הכהן
הגדול אלא במקרה שהורה
שלא כהוגן ואז אשם העם
כי כולם שוגגים.
מה דעתכם? האם חייב
כל העם לשאת באחריות
על מעשיו של הכהן הגדול?
מדוע?
|
רש"י: כן, כי כשכהן גדול חוטא, אשמת העם היא זו, מכיוון שהם תלויים בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, וכשנעשה הכהן מקולקל, חייב העם להקריב קרבן חטאת כדי שיוכל לשוב ולהתפלל בעדם.
|
בפסוק ג' כתוב
"אם הכהן המשיח יחטא
לאשמת העם…" - האם הכוונה היא שאם הכהן המשיח (הכהן הגדול)
חוטא אשם בכך כל העם?
 כיתבו את דעתכם
לדף תגובות
|
|
ר' שלמה יצחקי -
חי בצרפת בשנים
1040-1105.
|
ר' אברהם בן מאיר למשפחת עזרא -
נולד בספרד בשנת 1089 אחרי
נדודים באירופה נפטר בשנת 1164. |
|
 |
|
|
|
שלום,
לנעמי יש יומולדת, והחלטתי לקנות לה את המתנה הכי יפה שיש, את מה שהיא הכי תאהב. הבעיה היא שלא ידעתי מה זה בדיוק. כך הגיע ערב יום ההולדת כשאני עדיין מנסה להחליט - כובע סגול או יומן מהודר או אולי חתלתול?
מרוב מחשבות כמעט נכנסתי ישר לתוך חלון ראווה. החדק שלי כבר דגדג את הזגוגית ומה אני רואה שני סנטימטרים מהחדק שלי? קופסת חרסינה קטנה מעוטרת בפרחים תכולים, עדינה ומקסימה. בדיוק מה שנעמי היתה חולמת עליו - מקום לכל מיני סודות קטנים והפתעות שתוכל להניח על השידה בחדר שלה.
אז מיד פתחתי את הדלת התקדמתי לעבר הקופסה והושטתי את החדק ופתאום המון רעמים וצלצולים הקיפו אותי וראיתי כל מיני שברים לבנים מתעופפים… לא רק הקופסה נשברה אלא גם הספלים שעל ידה… הפעם הוכחתי סופית שאני ממש פיל בחנות חרסינה.
המוכרת החווירה והסמיקה וסיננה בין השיניים: "אתה תשלם על כל זה!". אבל לא התכוונתי, מלמלתי. "זה לא משנה", היא ענתה; "תראה מה עשית! וחוץ מזה כתוב כאן שלט 'שברת שילמת!' ".
בערב סיפרתי לנעמי הכל ובמיוחד תיארתי לה את הקופסה הקטנטנה והמקסימה שהצטערתי כל כך שלא הצלחתי לקנות לה. נעמי נתנה לי נשיקה ואמרה "לא נורא חידקל, העיקר הכוונה". אז אני כבר ממש מבולבל: מי צודקת - נעמי או המוכרת בחנות?
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
