|
|
|
|
|
תרומה - ספר שמות - פרקים כה' עד כח'
|
|
|
|
|
אבא, אני לא ילדה של כיסא.
מה נעשה?
כשאני יושבת על הכסא,
כל כך מסודרת,
כמו איזה גברת,
בפרצוף רציני - זאת לא אני.
אני ילדה של שלחנות,
וילדה של חלונות,
ואני באמת חושבת
שקצה של השלחן הוא מקום טוב לשבת,
ואדן של חלון הכי טוב מכלם,
כי רואים מצוין את העולם.
רואים עצים ורואים ענן ורואים אורות,
כל רגע יש שם משהו לראות,
וכל יום רואים שם משהו חדש.
אתמול ראיתי שלשה יונקי דבש,
בלי גזמה.
ואתה יודע מה?
לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן.
אז תבין הכסא לא נחוץ לי בעצם,
אני פשוט ילדה של כסא.
אז מה נעשה?
|
|
אני לא ילדה
של כסא
שולמית הראבן
|
|
|
 |
|
|
פסיפס
האם ניסיתם להרכיב פאזל מורכב מאד? זה לא עניין פשוט בכלל. תארו לעצמכם שאתם צריכים להרכיב פאזל ואין לכם תמונה על הקופסה שלפיה אתם משבצים את החלקים. בעולם העתיק נהוג היה לקשט קירות ורצפות בפסיפס. הפסיפס הוא מערכת של מאות ואלפי אבנים קטנטנות, כל אבן בצבע קצת שונה, וכשמשבצים את כל האבנים בסדר הנכון יוצרים ציורי-ענק צבעונים מרהיבים.
השיטה דורשת דיוק רב, מכיוון שרק הנחה מדוקדקת של כל אבן במקום המתאים לה יוצרת את הציור הדרוש. בארץ ישראל נתגלו כאלף רצפות פסיפס מתקופת עתיקות, במקומות כמו ציפורי, יריחו ומעלה אדומים. נתגלו גם פסיפסים רבים בגליל שהיו ברצפות של בתי כנסת, ומופעים בהם סמלים יהודיים רבים: מנורה, ארון קודש, אתרוג, לולב, רימון, שופר ועוד.
|
|
 |
אחד הדברים המעניינים הוא שבכל רצפות הפסיפס האלו הופיעו הסמלים היהודים באותו סדר בדיוק. האם גם לכם
יש סבלנות לעשות
רצפת פסיפס?
|
|
|
|
