|
|
|
|
|
משפטים - ספר שמות - פרקים כא' עד כד'
|
|
|
 |
"השבת אבידה" |
 |
|
|
 |
כי תפגע - כשתפגוש.
תועה - הולך לאיבוד
וחדלת מעזוב -
ותפסיק לעזור.
|
|
|
|
|
|
רש"י: כל הבעיה היא מפני
שאין סימני פיסוק במקרא -
למעשה צריך להיות סימן המורה
על תמיהה: "וחדלת מעזוב לו?!
עזוב תעזוב עמו!".
|
|
בפסוקים שקראנו נראה שיש סתירה.
מצד אחד כתוב "וחדלת מעזוב לו" - כלומר, עליך להפסיק לעזור לו.
ואילו בהמשך כתוב "ע זוב תעזוב עמו" - כלומר, עליך לעזוב!
אז מה בעצם צריך לעשות במקרה כזה, לעזור לחמור הרובץ תחת משאו או לעזוב אותו?
 כיתבו את דעתכם
לדף תגובות |
|
רש"י - ר' שלמה יצחקי, חי
בצרפת בשנים 1040 - 1105. |
|
|
 |
|
|
|
שלום,
קרה דבר נפלא! הלכתי מהבית של דפנה (זאת חברה חדשה שהכרתי במשחק הכדורגל והיא גרה בקצה השכונה) ועברתי דרך גינת המשחקים. באמצע הדשא ראיתי מרחוק משהו צבעוני, וכשהתקרבתי התברר שזה כדור.
ולא סתם כדור, אלא כדור עם ציורים של משפחת סימפסון! רצתי לספר לנעמי והגעתי עם הכדור ובלי נשימה.. אבל נעמי אמרה לי "חידקל, זה בטח כדור שאיזה ילד או ילדה מאוד אוהבים, ואולי כדאי שתנסה להחזיר להם אותו". מה זאת אומרת? הכדור היה לגמרי לבד, וחוץ מזה, מאיפה אני בכלל יכול לדעת למי הוא שייך? נראה לי שהוא חיכה במיוחד בשבילי על הדשא… ובכל זאת נעמי שכנעה אותי וכתבנו מודעה:
השבת אבידה!
נמצא כדור בגינה שליד המכולת
מי שאיבד אותו יכול לפנות לחידקל
למסור סימנים ולקבל אותו.
תלינו את המודעה על האלון הגדול שבגינה, ועוד אחת על לוח המודעות במכולת, בינתיים אני משחק הרבה בכדור, כי אולי אין לי עוד הרבה זמן לשחק בו. כבר שיחקתי היום כדורסל וכדורעף, ואפילו ניסיתי טניס, אבל קצת גדול מיד… מה אתם חושבים? מותר לי בכלל לשחק בכדור הזה? יהיה נחמד אם מי שאיבד אותו יגיע וישמח ויגיד לי תודה, אבל בלב בלב אני מתפלל שאף אחד לא יענה למודעה….
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
|
