|
|
|
|
|
וזאת הברכה - ספר דברים, ל"ג-ל"ד
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
על הפרשה
בפרשת "וזאת הברכה", הפרשה האחרונה בתורה, נפרד משה מבני ישראל כשהוא מברך אותם, כל שבט בברכה מיוחדת. מדוע אתם חושבים שמשה בחר להיפרד מבני ישראל דווקא בברכה? ומדוע דווקא משה בירך את ישראל ולא להפך? מדוע לא בירכו בני ישראל את משה ההולך למות?
משה בירך, כאמור, כל שבט בברכה המיוחדת לו. מדוע אתם חושבים שלא ברך משה את ישראל בברכה אחת לכולם?
יש עוד אדם בתורה שבירך את השבטים - האם אתם זוכרים מיהו? פיתחו את התנ"ך בספר בראשית פרק נ' ונסו לראות האם אלו אותן הברכות שמשה בירך? גם האדם ההוא וגם משה בירכו את בני ישראל לפני מותם, כדברי פרידה.
לפני שמשה בירך כל שבט הוא חיזק אותם וציין את הופעת אלהים וקבלת התורה. הוא הזכיר להם שזהו הקשר שלהם עם אלהים ובינם לבין עצמם. הברכה של משה היא גם הצוואה שלו, אלו הדברים שמשה רצה שבני ישראל יזכרו ממנו.
חישבו על עצמכם כשאתם מברכים מישהו - האם אתם מתאימים את הברכה לאדם שאתם מברכים? (כמו במדרש) ובכלל, אילו סוגי ברכות אתם מכירים? וחישבו גם מתי אתם מברכים - כשנפגשים, כשנפרדים, באירועים מיוחדים... מתי עוד?
שימו לב לפסוקים, האם הם היו קלים להבנה? כמה מילי לא היו ברורות. השפה שמשה בירך את העם שונה מעט מן השפה שמשה השתמש בה בשאר ספר דברים, ספר שהוא נאום אחד ארוך של משה. במה שפה זו שונה? ומדוע בברכה אנו משתמשים לעתים בסוג אחר של שפה?
|
|
|
|
המחברת התלכלכה:
