|
|
|
|
|
ואתחנן - ספר דברים, פרקים ג' עד ז'
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
על הפרשה
בפרשת "ואתחנן" מופיע איסור חמור על בני ישראל לעבוד (כלומר להתפלל, לסגוד) את גרמי השמים - השמש, הירח והכוכבים. בני ישראל מוזהרים שלא להתפתות לראות את השמים ולחשוב שאלו הם האלהים. האיסור הזה נראה לנו היום אולי קצת משונה, מכיוון שאנו לא כל כך רגילים לראות אנשים שסוגדים לשמש, לכוכבים ולירח.
אלא שבזמן הקדום, האמונה בשמש, בירח ובכוכבים היתה נפוצה מאד, ועל כן אלהים אסר על בני ישראל ליטול בה חלק. מדוע אתם חושבים שאנשים נמשכו דווקא לגרמי השמים וחשבו אותם לאלהים? ומדוע אתם חושבים שהיום הדבר נפוץ הרבה פחות?
בכל זאת, גם היום, במסגרת היהדות ודתות אחרות, ישנה חשיבות גדולה ומקום מרכזי לשמש, לירח ולכוכבים. למשל, במסורת היהודית נהוג לברך פעם בחודש "ברכת הלבנה", כאשר הירח "מתחדש" וניתן לראות אותו בלילה. ישנו גם סוג של חישובים - אסטרולוגיה - אשר טוען שביכולתנו לחזות התנהגות של אנשים על פי מיקום הכוכבים והמזלות בשמים. גם ביהדות ישנן אמונות דומות, הקושרות את מזלות השמים לאופיו התנהגות של אנשים. ומה אתם חושבים?
האם ניסיתם לספור פעם את הכוכבים שבשמים? בוודאי היה לכם קשה לראות את כל הכוכבים. בימינו, ומיוחד מי שגר באיזור עירוני, קשה לנו לראות את הכוכבים, כי יש הרבה אור שבא מן הארץ ומסנוור אותנו. לכן, כדי לראות את הכוכבים, כדאי לצאת לאיזורים שאין בהם הרבה אור מלאכותי ולנסות לצפות שם בכוכבים. באמת, בארץ מצפה הכוכבים הגדול ביותר נמצא על יד מצפה רמון שבנגב שם, אפשר להבין את ברכת האלהים לאברהם אבינו בספר בראשית שזרעו יהיה רב כמו הכוכבים בשמים:
"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (פרק כ"ב פסוק י"ז). שם רואים המוני כוכבים.
|
|
|
|
המחברת התלכלכה:
