|
|
|
|
|
ראה - ספר דברים, פרקים י"א-ט"ז
|
|
|
 |
"לתת את הנשמה" |
 |
|
|
 |
לא תקפוץ את ידך -
תסגור את היד שלך.
העבט תעביטנו -
תלווה לו בעבוט,
כלומר תמורת ערבון.
בליעל - רע.
ורעה עינך - תהיה רע.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
שלום,
אחרי ברזיל היפה, התוססת והחמה, התחשק לי משהו שונה לגמרי, מין מדינה שקטה ומסודרת, רגועה, ורצוי שתהיה גם קרירה...אז בחרתי בסקנדינוויה, למעשה אני נמצא עכשיו בנורבגיה.
ובאמת, הכל כאן כמעט הפוך ממה שראיתי בברזיל. קודם כל, קר, כלומר "חם" כמו אצלנו בחורף. אמנם גם שם קיץ אבל זה קיץ אחר לגמרי מן הקיץ שלנו. השמש זורחת מאוד מוקדם בבוקר ושוקעת באחת עשרה בלילה, יש מעט שעות של חושך! ואנשים מאוד אוהבים להיות בחוץ כדי לראות את השמש שכמעט ולא נמצאת כאן בחורף.
חוץ מזה הכל כאן מאוד מאורגן ומסודר ופועל תמיד לפי הכללים. האמת שאני כבר מתחיל להתגעגע לשמחת החיים של הברזילאים...
הבדל נוסף ששמתי לב אליו, הוא שלעומת ברזיל שיש בה הרבה אנשים עניים שמסתובבים ברחובות, מחפשים מציאות בזבל וניגשים לכל תייר. כאן, אני בכלל לא רואה עניים. זה מוזר- לא?
כשקניתי במכולת שאלתי על זה את המוכר, והוא הסביר לי שנורווגיה היא "מדינת רווחה" - המדיניות שלה כלפי עוני אומרת שהאחריות לדאוג לנזקקים היא של מוסדות המדינה. יש כאן עזרה כספית וסוציאלית למי שאין לו עבודה ותמיכה באנשים החלשים והנזקקים בחברה.
נזכרתי במה שדפנה סיפרה לי מבית ספר שלה. היא סיפרה שלמדה על מצוות "שמיטת כספים", לפי התורה בסוף שנת השמיטה, זאת אומרת פעם אחת בשבע שנים. כל החובות מתבטלים. אם אנשים עניים לוו כסף הם כבר לא חייבים להחזיר אותו והם יכולים להתחיל את החיים שלהם מחדש.
זה נשמע לי פתרון מצוין!! למה לא כל המדינות עושות כך? ואולי כדאי שישלחו לנורווגיה את כל העניים מברזיל?
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
|
