|
|
|
|
|
האזינו - ספר דברים, פרק ל"ב
|
|
|
 |
"מורשת אבות " |
 |
|
|
 |
בינו - הבינו.
שנות דור ודור -
ההיסטוריה.
ויגדך - ויגיד לך
המקום אשר יבחר -
בית המקדש.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
שלום,
לפעמים אני מרגיש כאילו כל מה שאני רואה מזכיר לי איכשהו דווקא את הבית...
אני נמצא עכשיו בברצלונה שבספרד, ומתארח אצל משפחת מנדס. אני נמצא בביתם כבר מספר ימים, והיום אחר הצהריים ראיתי שפתאום הבית נמלא תכונה. הגברת והאדון לבשו בגדים יפים ומכובדים, וכך גם שתי הבנות, איסבלה ופלורה, שלבשו שמלות לבנות וקישטו את צמותיהן בסרטים.
"מה קרה?" שאלתי, "יש איזו מסיבה היום?". "לא", חייכה הגברת מנדס "ככה זה אצלנו בכל יום ראשון, יום השבתון שלנו. אנחנו מתלבשים יפה ויוצאים לטיול אחר צהריים בַּשְּׂדֵרָה הגדולה. זו מסורת במשפחה. גם כשאני הייתי ילדה הייתי יוצאת עם הורי לטיול יום א'".
נהדר - חשבתי לעצמי - אם כך, גם אני אתקשט ואצא לטיול יום א'.
יצאתי לגינה, קטפתי חופן פרחים ושזרתי זרים שקישטתי בהם את ראשי ואת צווארי. וכך יצאנו לשדרה, שם פגשנו בעוד משפחות הצועדות הלוך ושוב בהליכה חגיגית.
ולמה זה הזכיר לי את הבית? כי נזכרתי במסורת שלנו, לנקות את הבית לקראת השבת, לקשט אותו בפרחים, ולאכול סעודת שבת עם קידוש ושירי שבת. חבל שאני לא יכול להזמין את משפחת מנדס לחגוג איתנו את השבת, חשבתי לעצמי, ולפתע שמתי לב שאגב צעדה אני מהמהם "לכה דודי...".
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
|
