 |
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
פנחס - ספר במדבר, פרקים כ"ה-ל'
|
|
|
|
|
היום הולך והיום בא
זמן קצר, המלאכה מרובה
בקושי אפשר לנשום
בקושי אפשר לחלום.
כמסלולי הכוכבים
לפעמים אנו נפגשים
עוצרים ושותים קפה
זוכרים שהיום יפה.
ודאי ישנו מקום בו
הכל זורם לאט
הזמן עומד מלכת
אולי זה פה על יד.
אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש
כולנו נתרגש, זה נפלא
אולי עוד קיץ נמחה את הדמעה
ואם תגיע השעה ונבקש
אולי עוד קיץ ניפגש.
היום הולך והחום בא
רוח קם לו מן המדבר
בקושי אפשר לנשום
בקושי אפשר לחלום.
כרכבות חולפות ביעף
נפרדים אנו בחטף
נותנים רגע יד ביד
יכול להיות נחמד
ודאי ישנו מקום בו…
|
|
|
שמרית אור
אולי עוד קיץ ניפגש
|
|
|
 |
|
|
 |
רחל המשוררת
שירים רבים נכתבו, בכל השפות ובכל הזמנים, על הפרידה. פעמים רבות, כשאדם בא לבטא את רגשותיו בזמן שהוא פרוד מאדם שהוא אוהב, הוא מבטא זאת בשיר. רחל בלובשטיין-סלע, המכונה בקיצור רחל המשוררת (1890-1931), היתה משוררת עברית חשובה ששיריה הפשוטים והכנים נכתבו בזמן העליות הראשונות לארץ ישראל, והם נוגעים לליבותיהם של אנשים רבים ומושרים עד היום. רחל נולדה ברוסיה, וכתבה שירים ברוסית עוד בטרם עלתה לארץ.
| |
|
היא עבדה כפועלת חקלאית במושבה כינרת אך לא הפסיקה לכתוב שירים. לאחר זמן חלתה בשחפת, שלא אפשרה לה לעבוד בחקלאות, ועל כן פנתה להוראה. בעקבות מחלתה, שחלתה בה בגיל צעיר יחסית, שיריה נתנו ביטוי לבדידות שלה ולכך שהיא חשה שהיא הולכת למות. שירים רבים שלה ניתן לראות כשירי פרידה מנופי ארץ ישראל, כמו השיר "כינרת", ומן החיים בכלל. היא נפטרה בגיל ארבעים ואחת, אך שיריה הנפלאים ממשיכים לרגש עד היום.
|
|
|
|
|
|
|
|
המחברת התלכלכה:
