|
|
 |
|
|
פנחס - ספר במדבר, פרקים כ"ה-ל'
|
|
|
 |
"פרידה" |
 |
|
|
 |
ונאספת אל עמך - תמות.
מריתם -לא שמעתם
בקולי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
שלום,
כמה קשה להיפרד. ואפילו כשזו לא פרידה סופית, אלא רק פרידה לכמה שבועות.
אחרי כמה שנים בארץ (ובעצם הייתי רק בהודו ארץ מולדתי ובישראל ביתי החדש) החלטתי לצאת למסע גדול, כמעט טיול מסביב לעולם.
אני רוצה לבקר את אליפז וגם להכיר את העולם, לראות נופים, חיות ואנשים שונים ומשונים. אבל אל תדאגו: אני מבטיח לשלוח לכם גלויות ולספר לכם חוויות.
אבל בינתיים, במקום לחשוב על הכיף של הטיול, אני עסוק רוב הזמן בחששות. אני לא יודע איך אסתדר לבד. אני כל כך אתגעגע לנעמי, ולא רק אליה - גם לרז, לדפנה, לנוח, לבת-שבע, למזגנאו, לנסים, לבנימינה, לשמשון החתול, ולכל האחרים שסיפרתי לכם עליהם.
כתבתי לכל אחד מכתב פרידה, והם הכינו לי אלבום כיס קטן ובו תמונה של כל אחד מהם, עם מילות פרידה וברכות; וגם נתנו לי מתנה קטנה שאני צריך לפתוח רק כשאצא מהארץ.
ואני גם עושה מסיבת פרידה לכולם.
אבל אני יודע שהכי קשה יהיה כשנעמי תלווה אותי ויגיע רגע הפרידה האמיתי, כי כמה שלא מתכוננים, בסוף זה רק רגע אחד, והפרידה באמת מתרחשת! טוב, עדיף שלא אחשוב על זה. ובעצם חשוב גם להיות קצת לבד ולראות את הדברים מנקודת מבט חדשה ועצמאית - לא ?!
מה אתם חושבים - האם גם משה כשעמד להיפרד מבני ישראל הרגיש כך, או שאולי הוא שמח סופסוף להיפרד מן העם שעשה לו הרבה צרות?
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
|
