|
|
|
|
|
חקת - ספר במדבר - פרקים י"ט - כ"ב
|
|
|
|
|
מאז קום המדינה ממשלת ישראל מפרסמת מדי שנה מכרז (תחרות) בין אמנים ומעצבים לקראת יום העצמאות, לעיצוב כרזה (פוסטר) לכבוד יום העצמאות של אותה שנה. בדרך כלל הכרזה אמורה לשקף את תחושת המדינה באותה שנה, ולהעביר מסר לציבור בישראל הקשור לעצמאותה של המדינה.
בתמונה שלפניכם מופיעה כרזת יום העצמאות השלושים של מדינת ישראל משנת תשל"ח (1978), שעיצב דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל לעיצוב. כרזה זו יצאה בשנה שנחתם בה לראשונה הסכם שלום בין מדינת ישראל לשכנה ערבית - מצרים. על כן בחר המעצב להעביר את המסר במילה "שלום", כשהוא מדגיש את האות ל' - בגימטריה שלושים - לכבוד השנה השלושים למדינה.
|
|
|
כרזת יום
העצמאות השלושים
אמנות |
|
|
 |
|
|
 |
יצחק רבין
אם יש לכם מישהו שאתם "ברוגז" איתו, אתם ודאי יודעים כמה קשה לעשות "שולם". תמיד מחכים לראות מי יעשה את הצעד הראשון, ואף פעם לא יודעים אם הצד השני יהיה מוכן לוותר או לסלוח.
| |
יצחק רבין (1922-1995), שהיה מפקד בפלמ"ח, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלת ישראל (פעמיים), גם כן הרגיש כמה קשה לעשות שלום עם אויב, כאשר חתם על הסכמי שלום עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
בהסכמים אלו, שכונו "הסכמי אוסלו", הוא ויתר על שליטה ישראלית באזורים רבים ביהודה, שומרון ועזה, ויתור שעורר מחלוקת רבה בציבור הישראלי. כאשר לחץ את ידו של ערפאת בבית הלבן בארצות הברית, ידע רבין שהוא עושה צעד היסטורי, אם כי שנוי במחלוקת.
גם עם חוסיין מלך ירדן חתם רבין על הסכם שלום, אם כי הסכם זה היה מקובל הרבה יותר על הציבור. בסופו של דבר, חתימת ההסכם עם ערפאת הניעה את יגאל עמיר, צעיר יהודי שלא הסכים עם דרכו של רבין, לרצוח את יצחק רבין בסיום עצרת שלום ב"כיכר מלכי ישראל" (כיום "כיכר רבין") בתל-אביב, בי"ב בחשוון תשנ"ה (4 בנובמבר 1995).
|
|
|
|
המחברת התלכלכה:
