 |
 |
|
|
שלום,
אתמול שמעתי במכולת את נאוה ובת-שבע משוחחות. אחרי שהן ריכלו על הבן של דליה, והתלוננו על העליה במחירי הירקות, אמרה בת - שבע: "נאוה, העגילים האלה יפים כל כך, ומתאימים כל כך לאוזניים הקטנות והחמודות שלך"; ואני אמרתי לעצמי: "באמת יש לה אוזניים קטנות וחמודות. הלוואי שגם לי היו כאלה במקום האזניים הענקיות והמתנופפות שלי, ואולי גם אף קטן וחמוד במקום החדק המסורבל והאינסופי הזה!".
בדרך הביתה הסתכלתי על האף של רז ששיחק בגינה, על האף של הכלבה בנימינה, על האוזניים של מזגנאו, הסבא האתיופי, ועל אלה של הדס. אוף! אני שונה מכולם והם הרבה יותר יפים בעיני!
בלילה חלמתי שהמשאלה שלי התגשמה: חלמתי שאני מתבונן במראה ובמקום האוזניים שלי אני רואה שתי אוזניים קטנטנות, ובמקום החדק אף קטן וסולד. אבל... זה נראה כל כך מוזר... בעצם הרבה פחות יפה... אפילו מכוער! וזה בכלל לא מתאים לפרצוף שלי! מרוב בהלה התעוררתי ומיד רצתי למראה. תודה לאל, זה היה רק חלום, ומולי התרומם לו החדק האינסופי ומשני צידיו האוזניים הענקיות...
ועכשיו, כשאני חושב על זה, זה לא רק שזה יותר מתאים לי - איך הייתי יכול לגרש את כל הזבובים או לקרר את עצמי בחמסין בלי האוזניים שלי? איך הייתי יכול לקטוף תפוחים מצמרת העץ או להתגרד בדיוק מעל הזנב אם לא היה לי חדק?
בעצם, עכשיו אני חושב שבטח כל השאר מרגישים כל כך קטנים ולא משוכללים לעומתי...
שלכם, חידקל.
|
|
 |
|
|
|
כיתבו את דעתכם
