לוגו תלי לוגו תלי מובייל
קרן תל"י שמה לעצמה למטרה לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי - ציוני במערכת החינוך הממלכתית בישראל ברוח פתוחה סובלנית ופלורליסטית.

קרן תל"י יזמה פרויקט דיאלוג וזהות בשיתוף עם JCJCR (מרכז ירושלים ליחסי יהודים נוצרים) ויחד הם ביקשו לחקור, תוך כדי פעולה, דרכים חדשות למפגש בין ילדים יהודים וערבים במרחב הבית ספרי בישראל .
התוכנית הינה חדשנית בתחום המפגשים ועולה בקנה אחד עם כלל מטרות תל"י. התוכנית פותחה ומתנהלת בליווי עמותת מקצועי של עמותת מארג (עמותה הפועלת בגליל לקידום רב תרבותיות בחברה).

החזון החינוכי
החזון החינוכי של הפרויקט קשור לחזון כללי יותר של הבניית חברה ישראלית טובה וצודקת יותר המודעת לשונות הרבה שבין מרכיביה ויכולה ליצור ערוצי הידברות ישירים ומורכבים.
ניסוח של חזון חינוכי שכזה, מתוך תפיסת הפרויקט כדגם ההולך ונבנה בידי הגורמים הפועלים בשטח, עבר תחילה שלב חשוב של דיון ובניה עד לשרטוט תוכנית מוסכמת על כל המעורבים בפרויקט לרבות מנהלי בתי הספר והמורים בשטח.

הנחת היסוד היא שדיאלוג ישיר נמצא בבסיסו של כל תהליך חינוכי משמעותי שיכשיר את הדור הבא לחיים בחברה רבת תרבויות דמוקרטית וסובלנית.
הנחה נוספת הניצבת בבסיס הפרויקט היא שבני נוער בעלי עוגן זהותי חזק, מורכב ומודע יהיו מוכנים יותר למפגש עם כל "אחר", לרבות "אחר" יהודי, ערבי, נוצרי ומוסלמי, ושהערכה עצמית ברובד האישי והקולקטיבי היא תנאי הכרחי לקדום הבנת האחרים והערכתם. לכן הציר המרכזי סביבו מתקיימים המפגשים הינו ציר הדת.

מטרות התוכנית

  • ליצור תנאים אופטימאליים בקונטקסט של החברה הישראלית למפגשים בלתי אמצעים מעשירים ומעצימים של בני נוער יהודים וערבים משלושת הדתות המונותיאיסטיות בישראל.
  • לקרב לבבות בין חברות בתי ספר ערבים ויהודים בגליל.
  • לתבוע את ערך הלימוד והחקר כערך שיש בו כוח לשבור סטריאוטיפים, לאפשר לכל אחד לתת ביטוי לזהותו במיטבו, ליצור סקרנות בריאה לגבי הילד מהתרבות האחרת.


תאור התוכנית

  • הציר המרכזי לחקר ולמפגשים הבין תרבותיים הינו ציר הדת, כבסיס לתרבות קולקטיבית של כל קבוצה, עם דגש על הדומה ועל השונה: על הדומה המקרב באופן טבעי, ועל השונה והייחודי כהזדמנות להרחיב דעת ולהשכיל ולכבד את השני באשר הוא.
  • כל קבוצה חוקרת את עצמה, תרבותה, טקסי החיים שלה כהכנה למפגש בו הם מציגות את הדברים דרך חוויה מוזיאלית, הצגה, ניתוח טקסט, טקס קצר, משחק או שיחת עמיתים לקבוצה השנייה. הידיעה על הצורך בהעברת עיקרי המסורת שלי לשני מגבירה את המוטיבציה לחקור ולהעמיק בקרב התלמידים.
  • החידוש הוא בעיקר בעובדה שמדובר בילדים ממשפחות שמגדירות את עצמן בעיקר כחילוניות או מודרניות ואינן מתייחסות לדת בפרקטיקה היומיומית שלהם, ובכך שלא מדובר באנשי דת או מנהיגים דתיים אלא ברובד העממי של ילדי כל הדתות בארץ.
  • נבנתה תוכנית המשלבת העמקה בתכנים ורכישת כלים לדיאלוג בין תרבותי בחברה הישראלית.


קהל יעד
מנהלים, מורים ותלמידים יהודים, נוצרים ומוסלמים, מכיתות ה' עד ח' משתי רשתות בתי ספר: רשת בי"ס תל"י ורשת בי"ס הקתולים בישראל.

עקרונות ליישום

  • מפגש בסביבה הטבעית- התלמידים נפגשו בסביבה הטבעית שלהם 4 פעמים בשנת הלימודים, לסירוגין כל פעם בבית ספר אחר. בדרך זו מרוויחים את הרחבת ההיכרות של השני ושל סביבתו (כגון התלמיד הערבי, בבית הספר הערבי, בכפר הערבי,...) דבר התורם רבות לשבירת סטריאוטיפים והנמכת חששות.
  • מורים מובילי מפגשים - מחנכי התלמידים הם המובלים את מפגשי התלמידים לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה במשך שנה שלמה. כך נוצר צוות מנחים מעורב בחיי התלמידים, המפתח שיח שותפים לעשייה הבא לידי ביטוי במפגשי ההכנה לקראת מפגשי התלמידים, ובפורום אינטרנטי שמופעל על ידם.
  • מנהלי בתי הספר מעורבים - מנהלי בתי הספר מעורבים ברמת התכנון והביצוע מתחילת הפרויקט, כאשר הם בעצמם מהווים קבוצת מפגש נפרדת הפועלת כקבוצת שווים. הדבר נתן את אותותיו ברמת אירוח בית ספרי מוקפד במיוחד, במתן גמישות בחיי בית הספר למורים ולתלמידים המעורבים, במתן ביטוי לפרויקט בכל קהילת בית הספר הכוללת שאר הכיתות, מורים, והורי התלמידים השותפים.
  • מפגש בין רשתות בתי ספר - שתי רשתות בתי הספר המעורבים תומכות במקביל בעבודת המנהלים והמורים בשטח, ומאפשרות במידה וימצאו המשאבים הנוספים להכפיל את הפעילות למספר גדול יותר של תלמידים, מורים ובתי ספר.
  • למידה וחקר- כל תלמיד נערך להכנת המפגשים ע"י: חקר, לימוד, איסוף נתונים והסקת מסקנות, ולאחר המפגש בהתבוננות רפלקטיבית במפגש בעזרת יומן שהוכן במיוחד עבורו ובסיוע המורה והכיתה שלו.
  • מעורבות הורים- הורים רבים לקחו חלק פעיל בהכנת המפגשים לצד ילדיהם ומחנכי הכיתות. בחלק מהמוסדות הם אף ביקשו שניזום עבורם קבוצת מפגשי הורים, במקביל לילדיהם.
  • »ש אלות זהות- יוצרים מכניזם של מבט כפול: בו זמנית אני עסוק ב: איך השני רואה אותי? איך אני רואה אותו? איך אני מתכונן למפגש גם על ידי העמקת יסודות התרבות והדת של הקבוצה שלי? איך אני מרוויח בכל קנה מידה מהמפגש עם האחר, גם להבנת הזהות המורכבת שלי וגם להבין שאותה מידת מורכבות קיימת גם אצל התלמיד השני.
  • מפגש בשתי שפות- שתי השפות ערבית ועברית הן שפות המפגש גם אם הדבר כרוך במשאבי זמן ותקציב נוסף, כדאגה לשמירה על עיקרון הסימטריה ומתן הזדמנות שווה לביטוי העצמי של כל אחד.
  • הערכה- את שנת הפעילות עם התלמידים ליווה צוות מחקר מיומן בראשותה של חוקרת מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מיה כהנוב.